הודעה לעתונות מדיוני ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

מה-21 ליולי 2010

רופאים עולים יורדים מהארץ בשל מה שהם מכנים "אפליה קשה בבחינות הרישוי".
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות חה"כ ליה שמטוב (ישראל ביתנו) דנה הבוקר בנושא: רישוי מקצועות רפואיים לעולים,  בהשתתפות  מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, ומנכ"ל המשרד לקליטת העלייה מר דמיטרי אפרצ'ב.
מתוקף פקודת הרופאים מחויבים בוגרי לימודי רפואה בחו"ל ובעלי רישיון לעסוק ברפואה מחו"ל, לעמוד במבחן רישוי כתנאי לקבלת רישיון לעסוק ברפואה כללית בישראל.

פקודה זו פוטרת מבחינת הרישוי בוגרי לימודי רפואה ורופאים ממדינות מסוימות: ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד, צרפת, בריטניה ודרום-אפריקה.

ממסמך שהוכן לוועדה על-ידי גב' שלי לוי, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי בין שנים 2005-2009 גבוה באופן משמעותי שיעור ההצלחה במבחני הרישוי של תושבים חוזרים שעברו את קורס ההכנה בבית חולים השרון  מזה של העולים החדשים שעברו את קורס ההכנה בבית החולים קפלן.  70% לעומת 45% במועד הראשון   ו-53% במועד מאוחר יותר.

חה"כ ליה שמטוב יו"ר הוועדה הביעה תקווה שישיבה זו תסייע להשגת פתרון לתחושת האפליה הקשה שחשים חלק מהרופאים העולים לישראל, ותמנע ירידה מן הארץ של חלק ניכר מהם שאינם עוברים את בחינות הרישוי, וכן תעודד את עלייתם של רופאים הנרתעים מן הבחינה ומשום כך נמנעים מלעלות ארצה.
היא ציינה כי נושא זה עמד על סדר יומה של הוועדה בכנסת הקודמת וגם בזאת שלפניה ולצערה לא זכה לפתרון ראוי.
"שמענו מארגוני עולים שחלק מהרופאים העולים מקבלים מסרים על הבירוקרטיה ותחושת האפליה, בוחרים לא להגיע לארץ,  ומעדיפים להגר לאירופה ולארה"ב".
אמרה והוסיפה: "מחד, ישנה טענה שבישראל  קיים מחסור חמור ברופאים שעלול להחמיר, ומאידך לא ברור כיצד ההצהרה על הרצון  לעודד עולים רופאים על מנת לכסות חלק מהמחסור מתיישב עם כך שהרשויות המוסמכות נוטות להקשות ולעיתים בצורה בלתי סבירה, על קליטת רופאים עולים".

מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו ציין כי ישנו מתח מסוים בין הרצון של כולנו להיות פתוחים בנושא הקליטה ובין הרגישות שלנו לקבל כמה שיותר אנשי  צוות רפואי למערכת שלנו. כן, קיים מתח בין מחסור ברופאים לבין שמירה על רמת הרפואה בארץ. גם משרד הקליטה מבין סוגיה זו.  הנחתי את הגורמים המקצועיים במשרדי להיערך למועד ב' לבחינת המגן כבר במחזורים הקרובים. לגבי סוגיית פרסום הסילבוסים ציין כי משרדו לא ימנע את המידע הזה והנחה לבחון תוך מספר שבועות פרסומם במידה ואלו קיימים במבחנים של סטודנטים לרפואה ישראלית. ד"ר גמזו ציין כי בוועדה בין-משרדית של משרד הקליטה ומשרד הבריאות נבחן רעיון לבחון את המועמדים עפ"י דרוג של אונ' בחו"ל . כל דירוג שיוצע כשינוי לתקנות יצטרך לעמוד במבחן בג"ץ. גם נושא עידוד תושבים חוזרים וכמה מהם נשארים כאן ייבדקו. ד"ר גמזו הבטיח שמשרדו יערוך סקר בקרב רופאים שעלו לישראל בשנים האחרונות ובחרו לעזוב את ישראל  ובקרב תושבים חוזרים, על-מנת  ללמוד על הקשיים שעמם הם מתמודדים.  הוא הדגיש שנושא זה חשוב, משרדו אינו מנפנף אף אחד והם אינם אדישים למצב. כמנכ"ל המשרד הוא ציין שהוא לוקח את הנושא קרוב לליבו ולעשייתו.

מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה מר דמיטרי אפרצ'ב ציין שהסוגיות לא פשוטות ברמה הבירוקרטית, מפני שברור לחלוטין כי למדינה יש אתגר לא פשוט של מחסור ברופאים ויש לא מעט רופאים שנמצאים בקנה. יש צורך בשיתוף ההסתדרות הרפואית שתקל בנושא. הסוגיה מתחלקת לכמה חלקים:  צעירים יוצאים לחו"ל ללמוד רפואה  מפני שרף הכניסה בפסיכומטרי ללימודי רפואה באוניברסיטאות בארץ  הוא 740  ויותר. יש לגרום לכך שהם יחזרו לארץ כי הפיתוי בחו"ל לא קטן. התנאים שם טובים יותר. בשל המחסור ברופאים  בארץ יש למצוא דרך להקל עליהם מבלי לפגוע ברמת הרפואה.  "אני מקווה שהוועדה הבין-משרדית שהוקמה תמצא פתרונות יעילים" ציין והוסיף: "אני מבין שהסוגיות שמשרד הבריאות צריך להתמודד איתן מבחינת  תקנים של בתיה"ח ומבחנים למתן אישור לעסוק ברפואה הם לא פשוטים". 

פרופ' חיים דורון, יו"ר חבר הנאמנים במכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות  הסביר כי המצב הנוכחי מחטיא את שלוש מטרות: רמת הרפואה בארץ, עידוד העלייה והקליטה  והתאמה למבנה מערכת הבריאות היום.  אין כיום ראייה כוללת בחיפוש אחר פתרון יסודי.  המידע שעובר לרופאים פוטנציאליים מחו"ל שהבחינה היא קשה וכאשר  מגיעה שמועה אפילו של בודדים שבגלל הקושי הם ירדו מהארץ והתקבלו לעבודה בספרד או באנגליה יש כאן משהו יסודי שהוא לא בסדר. המדינה הסתבכה עם הנושא הזה. ביטול הפטורים בצורה גורפת היא משגה. ישראל תצטרך לבטל את הפטורים כי אנחנו בתקופה של מחסור ברופאים. היום לרופא שבא בלי התמחות קשה להתקבל לעבודה בקופות החולים: כללית, מכבי ולאומית.          פרופ' דורון הציע לערוך רביזיה יסודית ומקיפה בכל התחום על-מנת להשיג את המטרות לא על חשבון הרמה של הרופאים אלא על חשבון התאמה למערכת הבריאות היום.

ד"ר אמיר שנון, מנהל המחלקה למקצועות רפואיים: ציין כי לדעתו קיימת אפליה היסטורית ובהחלט יכול להיות שהיא שגויה. ידוע שבחלק מהמדינות שמקבלות פטור רמת הרפואה שם השתנתה.  לדעתו בחינות רישוי חייבות להתקיים כי זה המדד הנכון לבדוק את רמת הרופאים שרוצים לעסוק ברפואה בישראל. משרד הבריאות אחראי על בריאות הציבור וזה נר לרגלנו. יש מקום לרביזיה. ולדעתו יש מקום לביטול הפטורים . מספר העולים מהמדינות שיש להם פטור הוא קטן ולדעתו בחינה אחידה חייבת להתקיים. הוא הוסיף שהסטטיסטיקה הוכיחה כי קורסי ההכנה הם נדבך חשוב לקראת המבחן.

פרופ' הרברט פרוינד, המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית בישראל ציין כי במועצה שואפים לשילוב הוגן ונכון בין שמירה על רמת הרפואה לתושבי המדינה  לבין הרצון העז שלנו לקלוט עולים,  מנסים לנווט בין שתי הקצוות הללו ומידי פעם גם חוטאים ועושים שגיאות. קשה להגיע למצב שכולם יהיו שבעי רצון. בשנים האחרונות שונה מבנה הבחינה ואפשרנו לגשת ל-3 מבחני מגן במשך שנתיים . כיום בודקים רק 5 מקצועות מתוך כל מקצועות הרפואה, לעומת ארה"ב שם בודקים את כל מקצועות הרפואה  וזו הנחה גדולה לנבחנים.

ד"ר איסידרו לאון ביבר, רופא כללי (עלה מארגנטינה בשנת 1999) טען כי ניגש לבחינות 18 פעמים ונכשל. "ניגשתי לקורס הכנה לקראת הבחינה. לימדו אותנו רפואה אבל לא רצו שנעבור את המבחן. שיעורי הכישלון בבחינות הרישוי הם גבוהים. במקרה שלי זה 100% כישלון. לדעתי  מערכת הבריאות חולה, המדינה חולה כי זה בולם את קליטת העלייה".

עו"ד ליאון אמיראס, יועץ משפטי במועצת ארגוני עולים ציין כי הסוכנות היהודית והמשרד לקליטת העלייה פעלו לסייע לרופאים העולים אבל משרד הבריאות לא עשה דבר.

להלן החלטות הוועדה:

1. הוועדה קוראת למשרד הבריאות, משרד הקליטה וההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) לבחון מתן רישיון לעסוק ברפואה לעולים רופאים בוגרי אוניברסיטאות בעלות שם עולמי, אשר נמנות בין 300 האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחום הרפואה. 
2. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות, משרד לקליטת העלייה וההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) לבנות מנגנון לעידוד חזרה של סטודנטים מצטיינים ישראלים (תושבים חוזרים) אשר סיימו לימודי רפואה בחו"ל, כולל הבטחת מקומות לסטאז'  טרם הגעתם.
3. עוד קוראת הוועדה לאפשר לעולים ותושבים חוזרים מועד ב' למבחן מגן לקראת מבחני הרישוי, בסמוך למועד א' או לגשת למבחן הרישוי הבא.
4. וכן, לבחון פרסום סילבוס של מבחן הרישוי לפחות חודשיים לפני מבחן הרישוי, בציון המשקל של כל נושא במבחן.
5. הוועדה מבקשת לבחון צירופו כחבר או משקיף של פרופ' חיים דורון לצוות הוועדה הבין-משרדית העוסקת בנושא זה.
6. הוועדה מבקשת לבחון את המלצתו של פרופ' דורון לערוך רביזיה יסודית ומקיפה בכל התחום, בהתייעצות עם גורמי המקצוע.
7. לסיכום, הוועדה מחליטה שעל משרד הבריאות בשיתוף עם משרד הקליטה וההסתדרות הרפואית בישראל לפתח הקלות נוספות בתהליכי הרישוי לרופאים עולים ותושבים חוזרים, בנוסף להקלות שכבר צוינו, ולדווח לוועדה על ההמלצות המוסכמות תוך שלושה חודשים.

שותפות להצלחה
ביום שני ה-27 לאפריל הסוכנות היהודית וארגוני העולים קיימו "יום עבודה" להתנעת השותפות בפרויקט קליטה חדש, שמטרתו הרחבת שרותי הקליטה הקיימים באמצעות ליווי שיטתי של העולים. לשם כך, יגויסו "עמיתי קליטה" שיקבלו הכשרה כדי שילוו את העולים במהלך שנת הקליטה הראשונה.
אריאלה וולה-לניאדו, מנהלת תחום ליווי עולים בסוכנות היהודית הציגה את דרכי הפעולה, שיטות הניהול המשותפות בהפעלת עמיתי הקליטה וארגז הכלים העומדים לרשות הרכזים והמתנדבים.
הוצגו בנוסך דרכים לגיוס ומיון "עמיתי קליטה" מקרב התאחדויות וקהילות עולים ומגוון תוכניות להכשרתם.
זלמן פרלמוטר, מנהל חטיבת העלייה, אמר כי הסוכנות היהודית בחרה מתוך רצון ליצור שותפות אמיתית עם התאחדויות העולים לצורך הפעלת הפרויקט.  
השתתפו ביום עבודה רכזי "בבית וביחד" של הסוכנות היהודית  מכל רחבי הארץ, נציגי התאחדויות עולי אמריקה הלטינית, אוקראינה, אמריקה וקנדה, יוגוסלביה, דרום אפריקה, אנגליה, הונגריה, ברית יוצאי בוכרה, פדרציה של ארגונים דוברי רוסית, וקרן לעולים מצרפת. 

הממשלה אשרה את מינוי של מנכ"ל חדש למשרד הקליטה
השרה לקליטת העלייה, ח"כ סופה לנדבר, בירכה את מר דימיטרי אפרצב מיד לאחר אישור מינויו לתפקיד מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה על ידי הממשלה.
השרה לנדבר אמרה כי לתפקיד הניהולי הבכיר ביותר במשרד מונה אדם צעיר ונמרץ בעל ניסיון עשיר בהוראה ובחינוך, עשייה ציונית וניהול פעילות ציבורית.
מר דימיטרי אפרציב (40)  הוא נשוי עם ארבעה ילדים. הוא נולד בבריה"מ ועלה לישראל בשנת 1991.
עם תום לימודיו באוניברסיטת תל-אביב, מר אפרצב שילב את עבודתו בתור מורה ומחנך עם פעילות ציבורית מסועפת למען קליטתם של העולים החדשים. כמו כן הוא תפקד כשליח מצטיין של הסוכנות היהודית באוקראינה. מר אפרצב הוא תושב רמת הגולן, ובשנה האחרונה כיהן כסגן ראש העיר קצרין.

ח"כ סופה לנדבר היא שרת הקליטה החדשה
ח"כ סופה לנדבר, מישראל ביתנו, נבחרה לכהן כשרת הקליטה בממשלתו של בנימין נתניהו.
הגב' לנדבר, ילידת רוסיה, תושבת אשדוד וקלינאית תקשורת במקצועה, עלתה לישראל ב-1979. מאחוריה עומדת פעילות ציבורית ענפה ואינטנסיבית: היא כיהנה כחברת מועצת העיר אשדוד, כדירקטור בחברה לפיתוח אשדוד, כחברה בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית וכיו"ר ההתאחדות הארצית של יוצאי ברית המועצות.
ב-1996 נבחרה לכנסת ה- 14 מטעם מפלגת העבודה. היא הייתה חברה בוועדת העבודה והרווחה. בכנסת ה-15 כיהנה כסגנית יושב ראש הכנסת, וכיו"ר הוועדה לפניות הציבור. פעילותה הציבורית נמשכה גם בכנסת ה- 16 וה- 17 , בה כבר נבחרה כחברת כנסת מטעם ישראל ביתנו, מפלגתו של מר אביגדור ליברמן. בבחירות האחרונות לכנסת ה- 18 , היא הוצבה במקום החמישי ברשימת ישראל ביתנו.

שר הקליטה תומך בהגדלת התמיכה לארגוני העולים
"ארגוני העולים הם לשותפיו הטבעיים של משרד לקליטת עלייה, המשלימים את משימותיו להבטחת מעטפת קליטה טובה יותר לעולים החדשים", ציין השר לשעבר לקליטת עלייה, מר אלי אפללו, במכתב שנשלח למריו לב, יו"ר מועצת ארגוני העולים, ב- 15.2.09 .
השר הוסיף במכתבו: "הבהרתי את עמדתי לפיה יש להמשיך בהרחבת והידוק שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה לבין ארגוני העולים ואלו צריכים להשתקף בתקציב התמיכות לארגוני הקליטה בשנת 2009 ".
המכתב נשלח בעקבות פגישה שהתקיימה בראשית חודש פברואר 2009 בין שר הקליטה לבין יו"ר מועצת ארגוני העולים, מריו לב ומנהלת הפרויקטים במועצה, אסתר בלום, בה נציגי המועצה הציגו בפני השר את פעילויות ארגוני העולים, תוכניותיהם והישגיהם במגוון תחומים הקשורים לקידום תהליך הקליטה של העולים החדשים בחברה הישראלית. במקביל הציגו נציגי המועצה בפני השר את  הקשיים בהם נתקלים הארגונים בעבודתם היומיומית עקב מגבלותיהם התקציביות החמורות, שאף החריפו במהלך השנים האחרונות.
האוזן הקשבת שגילה השר לבעיות שהוצגו בפניו ותוכן מכתבו למועצה מהווים עבור ארגוני העולים סימנים מעודדי תקווה לגבי המשך והרחבת פעילויותיהם לטובת העולים בעתיד הקרוב.

יום עיון לרכזי קליטה
ביום שלישי ה-20.1.09 ארגנה המועצה יום עיון עבור רכזי קליטה של התאחדויות העולים. האירוע התקיים במלון בזל בתל אביב. בין נושאי הדיון: זכויות תלמידים עולים במערכת החינוך, זכויות עולים בביטוח הלאומי ושיתופי פעולה לקידום בני נוער עולים.
לדיון בנושאים אלה קדמו סקירות מקיפות שניתנו על ידי רומן שניידר, סמנכ"ל האגודה למען ילדים עולים, ליאורה טל, מנהלת מח' זקנה ושארים בביטוח הלאומי (תל אביב) שהתמקדה בנושא קצבות זקנה, קצבות מיוחדות ואבטלה, ומיכל כרמיאלי, שהציגה את תוכנית עמ"ן – פרויקט ייחודי מבית הג'וינט שיוזם הקמתה של עיר נוער המקדמת את נושא ההתנדבות לשרות הקהילה.
נטלו חלק בדיון הער 24 נציגים של התאחדויות עולים חברי המועצה, ביניהן התאחדות עולי אמריקה לטינית, התאחדות הונגריה, התאחדות עולי אמריקה וקנדה, מגבית בריטניה, עולי צרפת, עולי קווקאז, נציגי הסוכנות היהודית ועוד.

תערוכת אמנים עולים
30 אמנים עולים הציגו מיצירותיהם בתצוגה משותפת שאורגנה על ידי מועצת ארגוני העולים בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה והסוכנות היהודית בתיאטרון ירושלים ב- 14.9.08 .
בין האמנים שהציגו מיצירותיהם היו עולים מברית המועצות לשעבר, אנגליה, צרפת, ארה"ב, אתיופיה ואמריקה הלטינית.
יותר מ-300 אנשים, ביניהם אמנים רבים, אנשי תרבות ועיתונאים, נוכחו באירוע.
"מטרת התערוכה היא להקל על כניסתם של אמנים עולים לסצנה התרבותית הישראלית, בה הם אינם מספיק מוכרים. אנו מאמינים שתערוכה זו תעזור להם בקשירת קשרים ראשונים עם מוסדות תרבות וגלריות פרטיות אשר ודאי ימצאו עניין ביצירותיהם ובכישרונם", אמר מריו לב, יו"ר מועצת ארגוני העולים בפתיחת האירוע. לב הודה לסוכנות היהודית ולמשרד הקליטה על תמיכתם בקיום התערוכה וציין במיוחד את פועלה של אסתר בלום, האחראית על קידום פרויקטים במועצה, בארגון האירוע.
רוברטו הופמן, אמן שעלה מארגנטינה והיה, ביחד עם ריקרדו לפין, בין יוזמי ואוצרי התערוכה, אמר שהאירוע מהווה לא רק חוויה משמעותית ומרגשת עבור כל המציגים בה אלא גם "חגיגה תרבותיות עבור העיר ירושלים ועבור מדינת ישראל". אלי כהן, מנהל מח' עלייה של הסוכנות היהודית ציין את תרומתם הסגולית של האמנים העולים לכלל האמנות הישראלית והדגיש את התפעלותו "מהיצירתיות והמקוריות שמשתקפות מהעבודות המוצגות בתערוכה".
על פי אומדנים רשמיים חיים בישראל כ-7000 אמנים עולים, כ- 1500 מהם באזור ירושלים.

שיתופי פעולה לקידום קליטת העלייה
בכנס שהתקיים ב- 6.9.08 בתל-אביב, צוותי המשרד לקליטת העלייה של מחוז תל-אביב והמרכז ונציגי התאחדויות העולים דנו בצורך לחזק את שיתוף הפעולה ונוהלי התקשורת ביניהם על מנת לקדם ולייעל את תהליכי הקליטה של העולים החדשים.
במסגרת הכנס ניתנו סקירות עדכניות על הישגים וקשיים בקליטת אוכלוסיות עולים בהקשרים מגוונים (דיור, תעסוקה, חינוך, וכו') ונקבעו עקרונות לגיבוש נוהלי עבודה עתידיים בין משרד הקליטה לבין התאחדויות העולים.

סולידאריות תחת אש
עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006, התארגנו התאחדויות העולים השונות במתכונת חירום על מנת לעזור ולתמוך באלפי העולים החדשים המתגוררים בערי ובישובי צפון הארץ, כולל חיילים עולים בשירות סדיר ובמילואים.
בזמן שתושבי חיפה והקריות, נהרייה, קריית שמונה, עכו, חדרה, טבריה, צפת, כרמיאל, נצרת ועשרות ישובים אחרים היו נתונים תחת אש יומיומית ומאות אלפי אנשים שהו במקלטים, ארגוני העולים התגייסו במרץ על מנת לעזור לעולים במסירות ובנדיבות ראויות לציון ולהערכה.
נזכיר בהקשר זה מגוון פעולות שננקטו על ידי התאחדויות העולים:

• גויסו מתנדבים ונפתחו עשרות מוקדי חירום טלפוניים אליהם העולים יכלו לפנות במשך רוב שעות היום לקבלת תדרוך, תמיכה, ועזרה בשפתם.
• ארגוני העולים לקחו על עצמם את שיפוצם של מקלטים מוזנחים בתוך עשרות ישובים בהם התגוררו עולים.
• ראשי ארגוני העולים ומתנדבים, מלווים בפסיכולוגים ועובדים סוציאליים, ביקרו במרכזי קליטה בצפון ונפגשו עם עולים על מנת לשמוע את בעיותיהם ולהגיש את תמיכתם ועזרתם הפעילה במגוון תחומים, כגון ארגון הסעות והסדרת דיור זמני בערים מרוחקות מטווח האזורים המופצצים, הגשת טיפול פסיכולוגי לנפגעי חרדה, מתן פתרונות מיידים לבעיות משפחתיות ו/או אישיות דחופות, וכו'.
• גויס כסף ונאספו מצרכים לחלוקה בין הנזקקים, בעיקר בקרב משפחות מרובות ילדים, אמהות חד- הוריות וקשישים. נציגי הארגונים גם ביקרו אזרחים וחיילים פצועים בבתי חולים על מנת לעודד את רוחם, להביע את הזדהותם ולאחל להם ולמשפחותיהם רפואה שלמה והחלמה מהירה.
• במהלך המלחמה נפתחו ביוזמת התאחדויות העולים קייטנות מיוחדות במרכז ובדרום הארץ, אליהם הובאו בתורנות ילדי עולים לתקופות רענון וכיף.
• חיילים עולים בכלל וחיילים בודדים בפרט זכו לתמיכה מרגשת מצד הארגוני העולים, שהביעו את הזדהותם באמצעות שליחת חבילות שי, כתיבת מכתבי עידוד וביקורי משלחות בבסיסים צבאים ובמעברי הגבול.